מתחילת שנת 2023 נרצחו בישראל שמונה נשים. שש מתוכן יהודיות, אחת ערבייה, וקורבן נוסף – אזרחית זרה. נתונים אלו אמורים להדיר שינה מעיני הגורמים האחראים לביטחונן של הנשים בישראל.
על חודו של קול: הקואליציה הפילה את חוק האיזוק האלקטרוני
כזכור, ב־17 במרץ נרצחה בביתה דריה לייטל, כאשר בעלה, ג’וסיה לייטל, לקח על פי החשד פטיש ורוצץ את גולגולתה – ולאחר מכן חנק אותה עד שנפחה את נשמתה. כל זאת בעת ששלוש בנותיהן הקטנות ישנו בחדר הסמוך.
בשנת 2022 נרצחו 22 נשים, בעיקר מצד בני זוג וקרובי משפחה. עשר מהן היו ערביות ו־12 היו נשים יהודיות. ב־2021 נרצחו 23 נשים.
יותר מ־200 אלף נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה, ורק רבע מהן מדווחות לרשויות. בממוצע נרצחות 20 נשים על רקע מגדרי כל שנה, כשהנתונים מראים שיותר ממחצית מהן הכירו את הרוצח שלהן.
למרות הנתונים המצמררים, רק בשבוע שעבר כשלה הממשלה, פעם נוספת, לאשר את הצעת חוק האיזוק האלקטרוני העוסק בעניינם של גברים שנגדם הוצא צו הרחקה. החוק, שנועד לסייע ואולי אף להציל את חייהן של נשים רבות במדינה, הוגש בכנסת הקודמת על ידי שר המשפטים לשעבר גדעון סער. למרות זאת, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טרפד את אישור החוק, וטען כי הוא עלול להוות כלי לתלונות שווא נגד גברים. חברו למפלגת עוצמה יהודית ח”כ צביקה פוגל, שמכהן בתור יו”ר הוועדה לביטחון לאומי, טען בדיון שנערך ב־20 במרץ כי הוא יוודא שהצעת החוק תאושר, אולם ברגע האמת, בעת ההצבעה השמית בכנסת, הוא הצביע נגדה.
לאחר הרצח שלשום של אדיסו אלבנה, אמרה יו”ר נעמת חגית פאר: “ממשלת ישראל מפקירה את חייהן של נשים בישראל. מי שהפילו את חוק הפיקוח האלקטרוני ומי שמנסים לגזור דין שווה בין גברים אלימים לבין קורבנות עבירה, הם אנשים מנותקים ומסוכנים. יש חקיקה שדחוף להם לקדם, כזו שנועדה לדאוג להם עצמם, ויש חקיקה שדחוף להם למסמס, כזו שקשורה לציבור הרחב ולהגנה על נשים”.
